Ein Hod עין הוד

האתר הלא רשמי של כפר האמנים עין הוד Ein Hod Artists Village Casual Site

מרחביה: עימות על הקמת בית כנסת בקיבוץ
סערה במרחביה בעקבות כוונת תושבי שכונת ההרחבה להקים בקיבוץ בית כנסת. התומכים והמתנגדים נאבקים ומתבצרים באמונתם. לאחר אסיפת חברים סוערת, הוועד המשותף ידון שנית ויחליט כיצד לפעול
בחודש שעבר ציין קיבוץ מרחביה, אחד ממעוזי "הקיבוץ הארצי" לשעבר, שמונים שנה להיווסדו. החגיגות הוכתרו בהצלחה, אורחים רבים פקדו את "החצר הגדולה", בה התגוררו בתחילת הדרך החברים מאיר יערי וגולדה מאיר, והכול דיברו במימוש חזון הסוציאליזם ושוויון ערך האדם.
לא עברו ימים רבים, ושמחת "חג הגבורות" התחלפה בסערה ציבורית: עימות התפתח בין חלק מתושבי שכונת ההרחבה לבין אחדים מחברי הקיבוץ, לגבי השאלה אם להתיר הקמת בית כנסת במקום. באסיפה, שכינס הוועד המשותף לקיבוץ ולשכונה, הושמעו דברים קשים משני הצדדים, שלא הצליחו להגיע להסכמה. כעת מתכוונת הנהלת הוועד לקיים חוגי דיון, שבסופם תיערך, ככל הנראה, הצבעה בקלפי.
פרשה כולה החלה ביום כיפור האחרון. קבוצה מתושבי השכונה הסמוכה לקיבוץ ביקשו לקיים תפילות. בהיעדר בית כנסת בקיבוץ, פנו למשווק השכונה בבקשה להשתמש במבנה המשמש אותו בעבודתו, שתפקד בעבר כחדר הנצחה ועיון של המוסד החינוכי במרחביה. נשכרו כיסאות, גויסו ספרי תפילה וארון קודש, ובמהלך שני ימי המועד הגיעו להתפלל במקום כשבעים איש (מיעוטם חברי קיבוץ). החוויה המרגשת (על-פי הנוכחים) הביאה כמה מתושבי השכונה לנסח עצומה, עליה חתמו כמאה איש, שדרשה מהוועד לדאוג לבית תפילה קבוע, שיפעל בעיקר בשבתות ובחגים. חברי הקיבוץ היושבים בוועד שאלו אותם מדוע לא ירחיקו מעט, אל מושב מרחביה הסמוך, כדי להתפלל בבית הכנסת המצוי שם, או לחלופין אל עפולה, בה שוכנים לא-מעט בתי כנסת פעילים. התושבים, חלקם בשנות השישים לחייהם, טענו כי המרחק מקשה עליהם ועל אורחיהם.
הוועד שדן בעניין אישר עקרונית את הפנייה, אבל התנה זאת בכך שאסיפת החברים והתושבים תדון בעניין ותקבל החלטה מחייבת. שמונים איש, מספר חסר תקדים באסיפות של מרחביה, הגיעו לדיון, שהתפתח בחלקו הראשון לחילופי מהלומות מילוליות. חברי הקיבוץ טענו שאם יקום בית כנסת כזה, לא ירחק היום שבו ימצא את דרכו אל הקיבוץ גם מקווה טהרה, ואולי גם ייסגרו כבישים לתנועה בשבתות. נשמעו גם טענות על ההוצאה הגדולה הכרוכה בהקמת תשתיות לבית כנסת (את המקום עצמו מקימה או משפצת המדינה). בתוך כך הזכירו הדוברים לשכניהם מהשכונה, כי בבואם להתגורר בקיבוץ חתמו על חוזה בו נאמר כי מדובר בצורת חיים חילונית. אחד מהחברים אף הרחיק לכת כשטען כי הטראומה שגרם השינוי, שהתחולל במרחביה לפני כעשר שנים, תתגמד לעומת הטראומה שתיווצר עקב שינוי אורחות החיים לאחר כניסת בית הכנסת לחצר. מנגד, אמר תושב השכונה לחברי הקיבוץ כי הוא השקיע כסף במקום, ולפיכך ידאג להקים את בית הכנסת, על אפם ועל חמתם של המתנגדים. חברים נוספים טענו כי יש לקיים דיון עקרוני על יחסי הקיבוץ והשכונה.
בקיבוץ לא, בשכונה כן
אחת מהחברים המביעים התנגדות עזה להקמת בית כנסת, בקיבוץ או בשכונה, היא אמירה סרטני, לשעבר חברת כנסת מטעם מפ"ם, שכיהנה גם בוועדת הקבלה של תושבי השכונה. "אנחנו חיים בחברה חילונית, חופשית", אומרת סרטני, "וכך אנחנו רוצים להמשיך לחיות. אני חוששת שמדובר בצעד ראשון לקראת נוספים שיבואו בהמשך: סגירת מפעל בשבת, סגירת כבישים, מקווה. כל אחד מוזמן לעשות בביתו כרצונו, אבל לא במרחב הציבורי השייך לכולם. אני חושבת שהדברים שאני וחבריי אמרנו באסיפה, שהסתיימה בטונים הרבה יותר רגועים, חלחלו גם לתודעה של תושבי השכונה. הרי מדובר בקיבוץ-הארצי, החילוני בהשקפתו, ואין מקום לבית כנסת. ברוח זאת נמשיך להתנגד ליוזמה".
ואם ההחלטה תהיה להקים בית כנסת בשכונה ולא בתחומי הקיבוץ, גם אז תתנגדי לרעיון?
אמירה סרטני: "בעיקרון אני מתנגדת לכך, אבל אם הם יעלו על בריקדות ויחליטו למסד שם בית כנסת, לא יהיה בכוחי למנוע זאת. העיקר שלא אצלי בבית".
משה להב, תושב שכונת ההרחבה שמקדם את רעיון בית הכנסת, מביע עמדה הפוכה לזו של סרטני: "הקיבוץ הרי פתח שכונה לכל המגזרים, לאו דווקא רק לאלה הדוגלים בעמדות של הקיבוץ-הארצי והשמאל. מרבית המשפחות, למעט שלוש, אינן ממוצא קיבוצי. אין כאן ולו דתי אחד, גם לא חובש כיפה, אבל רובנו מבקשים לשמור על ערכי המסורת היהודית. יהודית, ולא דתית.
אין לנו כוונה לשנות את אופי הקיבוץ. אני עצמי נגד כפייה דתית ולא פוקד את בית הכנסת, אבל אינני אנטי-יהודי. בית הכנסת הוא מרכז תרבותי לא פחות מדתי. מדוע שחברי קיבוץ מרחביה לא יקיימו בר-מצווה בבית הכנסת בקיבוץ, אלא במושב או בעיר? יש כאן משפחות לילדים בוגרים, שרוצים לבקר את הוריהם בשבתות, ולהם קשה עם העובדה שאין כאן בית כנסת. הכוונה היא להקים אותו בשכונה, ואיני מבין מדוע קיימת התנגדות לכך בקיבוץ".
תגובת מנהלת הקהילה במרחביה, אריאלה חן: "האסיפה היתה טובה, למרות שהחלה בסערה לא-קלה. הושמעו דעות לכאן ולכאן, וכעת על הוועד המשותף לדון שנית כיצד לנהוג. בעיקרון יש כאן בעיה רצינית של תשתית לבנייה, אין מבנים פנויים, וחברי הקיבוץ חוששים ששיפוץ כזה יטיל עליהם מס נוסף. כל תושבי השכונה חתמו על הסכם שמגדיר להם את אופיו החילוני של הקיבוץ: 'אדם יקיים אורח חיים חילוני, סובלני, פלורליסטי, המאפשר לו להתקיים בתחום היישוב מבלי שיידרש שינוי באורח חיי תושבי היישוב ובאורח החיים המתנהל באגודה החקלאית'. לפיכך אני משערת שנגיע להבנות - עדיין איני יודעת באיזה אופן - והשקט יחזור למרחביה".

ביהמ"ש הוציא צו מניעה זמני נגד הקמת בית כנסת בלב שכונת מגורים בנתניה
תושבי השכונה: ההחלטה לאפשר את הקמת בית הכנסת בשטח הירוק היחיד בשכונה מהווה מטרד עצום ואינה סבירה באופן קיצוני
לבקשת תושבי שכונת ותיקים בנתניה, הוציא ביהמ"ש המחוזי בת"א צו מניעה זמני, האוסר על העירייה להקים בלב השכונה מבנה שישמש כבית כנסת לעדה האתיופית.
העותרים טענו, כי השטח המיועד להקמת בית הכנסת מהווה את החורשה היחידה בשכונה. לטענתם, הם משתמשים בה לימי חופשות, לפיקניקים וכד' בכל ימות השנה ובעיקר במועדי ישראל.
לטענתם, הקצאת המקרקעין לבניית בית הכנסת מהווה חוסר רגישות ציבורית במעלה ראשונה, הפרה בוטה של הסטטוס קוו, ופעולה מתוך שיקולים פוליטיים צרים.
לטענתם, ההחלטה לאפשר את הקמת בית הכנסת בשטח הירוק היחיד מהווה מטרד עצום ואינה סבירה באופן קיצוני.
בפנייה לביהמ"ש נטען, כי התושבים האתיופים בעצמם נהנים מהחורשה ואינם מתנגדים שבית הכנסת יוקם בחורשה שכנה, שם מתגוררים רוב בני העדה. (עת"מ 1648/05).

תושבי שכונת יוקרה בעיר טוענים כי בית כנסת יפגע באופי החילוני
של השכונה ויהווה מטרד. העיריה: בית הכנסת ישרת 30 אלף תושבים
שכונה בחולון. "הפרויקט ימשוך אוכלוסייה חרדית ויהיו כאן חיכוכים" (בוצ'צ'ו)
מאות משפחות משכונת היוקרה קרית אילון בחולון פתחו במאבק נגד החלטת העירייה להסב שטח שיועד להקמת שני גני ילדים ומעון יום בשכונה לבית כנסת ולמקווה. הדיירים המתגוררים בצפון השכונה טוענים כי הקמת מוסדות הדת אינה תואמת את האופי החילוני של אזור מגוריהם.
הקמת בית הכנסת והמקווה מתוכננת על שטח ריק, המוקף במבני המגורים, והיא מתאפשרת בזכות תרומה בסך 2.5 מיליון שקל שהעביר לעירייה נדבן יהודי מגאורגיה. לדברי נציגי התושבים, על פי התוכנית המקורית בית הכנסת והמקווה היו אמורים להיבנות במקום אחר, במרכז קרית אילון, אולם מכיוון שלנדבן היה חשוב שמבני הדת יוקמו במקום בולט, בחרה העירייה להקימם דווקא במתחם המגורים שלהם, הסמוך לכביש ראשי.
"הפרויקט ימשוך אוכלוסייה חרדית ויהיו כאן חיכוכים", אומר אחד ממובילי המאבק, מוטי מנקט. רעייתו רווית הוסיפה: "הקמנו ועד פעולה וכ-300 תושבים שמתנגדים לשינוי כבר חתמו על עצומה שהעברנו לעירייה".
התושבים שכרו את שירותי עורכי הדין עופר שפירא ואהוד ירצון, שכתבו לראש העירייה מוטי ששון כי לפי התוכנית המקורית המתחם המדובר יועד להקמת מעון יום וגני ילדים המוקפים פארק, ולא להקמת מיזם תורני שיגרום טרדות רבות לתושבים. כעת בוחנים התושבים הגשת תביעת פיצויים נגד העירייה, בגין ירידת ערך נכסיהם.
חבר ש"ס: הרי אנחנו יהודים
סגן ראש העיר מטעם סיעת ש"ס חיים זברלו דחה את טענות המתנגדים. "הרבה תושבים הגיעו אליי למשרד וביקשו בית כנסת בקרית אילון. בית כנסת צריך להיות בעיה? הרי אנחנו יהודים. לא הולך להיות שם כולל. הולכים לבנות שם דבר כזה יפה, שרק יעלה את ערך הדירות. מי שינהל את בית הכנסת זה לא אנחנו, אלא תושבי השכונה. הם יחליטו לגבי התכנים. כל מי שמביא אימה לציבור, אוי לו מיום הדין. בחולון מעולם לא היתה מחלוקת בין דתיים וחילונים. לדעתי, זה כמה פרובוקציות שעושים אנשים שם. לא יפריעו לשכנים. באים להתפלל ולא באים לצעוק".
העירייה לא חשפה את זהות התורם. אך מדוברת העירייה נורית בייסקי נמסר בתגובה, כי "ייעוד החלקה שונה בגין שינוי מקיף של התוכנית כולה. לפני שאושרה, הובאה התוכנית החדשה לידיעת הציבור בפרסומים שונים, כפי שמחייב החוק, והמתנגדים לשינוי הביעו את דעתם גם בוועדה המחוזית. זהו בית הכנסת הראשון שייבנה בשכונה שבה מתגוררים כ-30,000 תושבים. התרומה אינה מיועדת להנצחה, זו נדבנות לשמה. הקמתם של גני הילדים או הגנים הציבוריים לא בוטלה, אלא להפך: שני גני ילדים כבר פועלים בשכונה, במרחק לא גדול ממיקומם המקורי ואליהם יצטרפו בהמשך לפחות עוד שלושה גנים. במקום עתיד להיפתח בשנת הלימודים הקרובה גם בית ספר יסודי מושקע ומאובזר. עד כה הוקמו בשכונה שבעה 'גני סיפור' ייחודיים, המהווים ריאה ירוקה גדולה ואיכותית".

Views: 702

הגב לזה

תגובות לדיון זה

קונסטנדינוס קוואפיס מחכים לברברים


- לְמַה אנחנו מחכים, לָמָּה נאספנו בכיכר?

הבַּרְבָּרִים צריכים לבוא היום.

- מה פשר חוסר-המעש של אספת-המחוקקים?
לָמָּה יושבים המחוקקים בלי לחוקק דבר?

כי הברברים צריכים לבוא היום.
מה צורך בחוקיהם של המחוקקים?
כשיבואו הברברים יחוקקו את חוקיהם.

למה השכים שליטנו לקום עם שחר?
למה הוא יושב בשער הגדול
על כס מלכות, לפי כללי הטקס, כתר על ראשו?

כי הברברים צריכים לבוא היום
והשליט מחכה לקבל פני מנהיגם.
התקין אפילו מגילת קלף לתת לו
מעניק לו תארים ושמות רבים.

- למה שני הפקידים העליונים והפְּרֶטוֹרִים יצאו
בכָּתְנוֹתיהם המרֻקָּמות, האדומות?
למה ענדו אצעדות עם אבני- אָכָטִיס רבות
ולמה להם הטבעות עם האיזמרגדים הבוהקים?
למה בידיהם מקלות כה הדורים
גֻּלּוֹתיהם מגולפות בכסף ובזהב?

כי הברברים צריכים לבוא היום
ודברים כאלה עושים רושם על הברברים.

- למה הנואמים המצוינים שלנו אינם עולים
לשאת דברים מעל במות כמנהגם מאז?

כי הברברים צריכים לבוא היום
ונאומים נאים משעממים את הברברים.

אבל למה מתעוררת לפתע בהלה
וקמה מהומה (כל הפנים הִרְצִינוּ)
למה מתרוקנים פתאום רחובותינו, כיכרותינו
הכל שבים לבתיהם נבוכים עד מאד?

כי ירד הלילה ולא באו הברברים
וכמה אנשים שבאו מאזור הגבול אומרים
שאין בכלל ברברים בסביבה.

מה יהיה עכשו עלינו בלי הברברים?
האנשים האלה היו איזה פתרון.


[1898]

תרגום מיוונית: יורם ברונובסקי
לגבי הקצאת מקרקעין - העירייה היא "הבעלים" של השטחים הציבוריים, וכמו כל רשות ציבורית, עליה להשתמש ברכוש שבבעלותה לטובת הציבור כולו, ובאופן שוויוני. מותר לעירייה להקצות קרקע שלה לעמותה הפועלת למטרות דת, אבל עליה לעשות זאת בהתאם לנוהל שקבע משרד הפנים ומסדיר את הנושא. למשל, עליה לערוך "מכרז" בין גופים שונים הרוצים לעשות שימוש במקרקעין (כלומר, לא לבחור בגורם מסוים באופן שרירותי), ליידע את התושבים מראש ולאפשר להם להתנגד להקצאה, וכדומה.

די למיסיון בעין הוד
המראה היה מחמם לב. 800 מתושבי השכונה עזבו את כל עיסוקיהם, יצאו מביתם והתייצבו בתחילת השבוע להפגנה שמטרתה הגנה על הבית. הם לא רוצים הרבה. רק לשמור על אורחות חייהם, על הצביון החופשי של שכונתם, על הערכים שלהם, על הכבוד שלהם, ועל זכותם לחנך את ילדיהם לפי השקפת עולמם.
איש לא מימן אותם. אין להם מפלגה וגם לא תורמים מחו"ל. הם אספו את הכסף לבד, מעצמם, למימון ההפגנה, כי ברור להם שאם לא יעשו כן, חבורת המיסיונרים הקרויה חב"ד תמשיך ותעמיק את נוכחותה בשכונה ותשתלט עליה לאט לאט, בדיוק כמו שזה קורה במגדל העמק, בבית שמש ואף בירושלים.
מול 800 המפגינים התיצבו גם כמה תושבים שחושבים אחרת. הם מאמינים שמדובר ב"יהודים טובים" שרק שכרו כמה דירות כדי להרביץ בהן תורה, ואין הם רוצים אלא שנניח קצת תפילין ושנדליק נרות בערב שבת. איזו תמימות נפלאה.
הם לא מבינים שמדובר בתוכנית מאורגנת היטב לכיבוש השכונה. הם אפילו לא מודעים לישיבה שנפתחה בשכונה בשם "תומכי תמימים" (תמימים כבר אמרנו?) שמורכבת מ"שליחים" שמוכנים להקריב את נפשם למען הרבי.
לאותם "שליחים" יש מטרה אחת ברורה: להחזיר את תושבי השכונה בתשובה. כי ככל שיותר יהודים ישמרו שבת ומצוות - כך המשיח יגיע מהר יותר. אלא שבעצם הוא כבר הגיע, בדמותו של הרבי מלובביץ', שגם מת וגם חי; מין אמונה מיסטית, לא יהודית, שעליה אמר הרב שך: "חב"ד היא הכת הכי קרובה ליהדות".
כמו בכל שכונה, גם כאן הם זיהו את הנקודה החלשה - בני הנוער. לכן הם עומדים מדי יום שישי בחורשה שליד בית הספר "אליאנס" ומנסים לפתות נערים להניח תפילין ולבוא לבית חב"ד ל"שיחה". בלילה הם אורבים לנוער בחורשות ובספסלים, ומציעים להם כיבוד ודברי חלקות. הם אומרים לנער בערמומיות ש"יש לו נפש של צדיק", ולא מהססים לספר שאביו ואמו חוטאים. הם אף לוחשים לו שמי שלא שומר שבת, סופו גיהנום. וחלק מהנערים, שנמצאים בגיל ההתבגרות הרגיש, שגם כך ממילא רוצים למרוד בהוריהם, מקשיבים רוב קשב. לנחמדים הללו מחב"ד אין שום בעיה להעביר את הנער אליהם ולהרוס משפחה בישראל. והיכן המשטרה, והיכן העירייה, כאשר זרים מטרידים את בני הנוער בחורשה בלילה?
החב"דניקים מבינים שבני המעמד הבינוני כורעים תחת הנטל, ולכן פתחו בשכונה כמה גנים, שגובים מעט ונותנים הרבה כולל ארוחה חמה, וחלק מההורים התפתה ואיבד את ילדיו. וזה קורה בשכונה שבה יש מחסור גדול בגני ילדים חופשיים. אבל לחב"ד מאפשרת העירייה לפתוח גן ועוד אחד - אפילו על חשבון בית קזנצ'י שפעל עד לפני שנתיים כמועדון תרבות.
לחב"דניקים בעלי חיוך שמן הזית הזך אין גם שום בעיה לעשות צחוק מהחוק. הם שכרו דירות מגורים והפכו אותן לאולפנות. הם בנו בנייה בלתי חוקית, הקימו אכסניות ומקוואות בניגוד לחוקי העזר העירוניים. אבל עיריית תל אביב לא עוצרת בהם. ראש העיר רון חולדאי אמנם גינה את פעולות חב"ד ברמת אביב ואמר שהם מטרידים את התושבים, אך תפקידו למנוע את ההטרדה ולא רק לדבר עליה.
תארו לעצמכם מה היה קורה לי, אם הייתי מעז להגיע לכפר חב"ד, לשכור דירה, ולפתוח כיתה ללימוד פרשנות מודרנית לתנ"ך, או לדיונים על זכויות נשים, או להתעמקות בתורת דארווין. בערב הייתי יוצא לשכנע נערים להגיע לביתי בשבת, כדי לראות מה עושה יהודי חופשי ביום המנוחה.
הרי ברור שדי מהר הייתם צריכים לבקר אותי במחלקת הכוויות הקשות באיכילוב, אם לא גרוע מכך. אם זה היה קורה, התמימים בקרבנו היו אומרים: מדוע הוא היה צריך להפריע לאורחות חייהם? מדוע ביצע את הפרובוקציה?
אבל כאשר הם מגיעים מכפר חב"ד לרמת אביב, אותם תמימים אומרים, בשם ליברליזם מזויף ומתאבד, ש"צריך להבין אותם", ש"אסור להתנגד לאחרים כי זו גזענות חשוכה".
כי רק להם מותר למכור את מרכולתם הקלוקלת, המלאה בערות, אמונות תפלות, אפליה קשה כלפי נשים, שנאה תהומית כלפי ערבים וגויים וקשקושים על המשיח. אך לנו אסור אפילו להגן על ערכינו; ערכי ההומניזם, ההשכלה, הרציונליזם, המוסר, השוויון, הספרות, האמנות וכל המצאות המדע הגדולות ששינו את פני האנושות.
לכן המאבק ברמת אביב אינו רק על אופי השכונה. המאבק הוא על דמותה של ישראל, ו-800 התושבים שיצאו להפגין ביום שני השבוע הם רק החלוץ לפני המחנה.

נחמיה שטרסלר | די למיסיון ברמת אביב
ד"ר צופיה מלר
חברת מועצת העיר, עיריית תל-אביב - יפו, סיעת מרצ
טלפון: 5218375 * פקס: 5216453
לכבוד חברי צוות ההתנגדויות, מינהל ההנדסה, עירית תל-אביב-יפו

הנדון: התנגדות תושבי רמת אביב הירוקה
לבקשה לבניית בית מדרש בשכונתם דיון
בתאריך 19.1.1999

חברי ועדה נכבדים,

על שולחנכם מונחת היום לדיון התנגדותם של תושבי שכונת רמת אביב הירוקה, שכונה חילונית באופייה ובהרכב תושביה, שיש כוונה לבנות בליבה בית מדרש. הרעיון להקים בית מדרש דתי-חרדי בלב שכונה חילונית איננו חדש, ואיננו תמים. לפנינו שלב אחד בלבד ממערכת מאורגנת היטב, הפועלת ברחבי הארץ בדרכים תמימות לכאורה, ובמסווה של "רק בית כנסת", או "רק ישיבה", או רק "בית מדרש", עושה להחדרת מרכיבים דתיים וחרדיים לתוך ישובים חילוניים ולהשתלטות חרדית עליהם. ההתחלה היא תמיד "רק בית כנסת", והטיעון ההגנתי הוא "מה רע בכך?" או "הרי מדובר בסך הכל ביהדות ובערכים יהודיים". השלב השני הוא טרנספר של תושבים דתיים ממקומות שונים בארץ אל תוך אותו ישוב או אותה שכונה. השלב השלישי הוא סגירת רחובות לתנועה בשבתות, וכפייה דתית בנושאי בילוי ותרבות בעיר, בטענה של "פגיעה בזכותו של התושב הדתי" או "ברגשותיו". השלב האחרון הוא בריחה, בלית ברירה, של התושבים החילוניים אל מחוץ לישוב.

לו באנו להקים בית כנסת רפורמי דווקא בלב ישוב דתי כמו בני-ברק, או בתוככי שכונה כמו "מאה שערים", הכי לא היה אקט זה מתפרש ע"י תושבי המקום כמעשה של קנטרנות "להכעיס"? האם לא היה מתקבל ככוונה לשנות את אופיו של המקום, או כפגיעה ברגשותיהם של תושביו?

מדוע, אם כן, אין נכונות מצד יוזמי תוכנית "בית המדרש" האורתודוכסי להבין, כי כך בדיוק מתפרש צעדם זה בעיני תושבים חילוניים, כשמנסים לשנות, למורת רוחם, ועל אפם וחמתם, את אופייה החילוני של שכונתם? לא יעלה על הדעת שמועצת העיר החופשית והפתוחה תל-אביב-יפו תיתן ידה לשערוריה כזאת!
הקצאת מגרש למבנה ציבור לבית כנסת.


Complex question - הנחת מידע נוסף בשאלה

זהו כשל לוגי שהמידע הנוסף מוכנס לשאלה ולא לטיעון, ושהשאלה כבר מניחה מידע. כשל לוגי זה פחות אפקטיבי בדיבור מול קהל ויותר בפגישות קטנות או בראיונות בתקשורת כיוון שהוא פועל במסגרת דו שיח של שאלות ותשובות.
דוגמא קלאסית היא השאלה הבאה: "האם הפסקת להרביץ לאשתך?"
השאלה מניחה שיש תשובה מוחלטת לשאלה אחרת שכלל לא נשאלה. עורכי דין לפעמים משתמשים בטריק הדמגוגי הזה בעת חקירה נגדית, עם שאלות כמו: "איפה החבאת את הכסף שגנבת?" באופן דומה, פוליטיקאים משתמשים באותו טריק:"עד מתי ניתן לאיחוד האירופי להתערב בעניינינו?"
http://www.hofesh.org.il/secular_power/yavneel1.html

אתמול ביבנאל
מחר בעין הוד
בעיר המדע, התרבות והטכנולוגיה רחובות מתחולל בתקופה האחרונה מאבק על דמותה של העיר. לטענת
התושבים הופכת העיר ובחסות העירייה לחרדית ומאפשרת הקמת מוסדות חרדיים רבים כמו ישיבות, כוללים ומקווה.
את המאבק הנוכחי מנהל ועד הפעולה החילוני נגד הכוונה לבנות מקווה בשכונה שבה אין אוכלוסיה חרדית גדולה ועל שטח חורשה מוריקה. ראש העירייה, רחמים מלול, אומר בתגובה לטענת התושבים: "זה שטח לבנייני ציבור ומקווה זה, בין היתר, גם צורך ציבורי". עם זאת, ראש העיר שוגה ובמסמכי העירייה נכתב כי ייעוד השטח הוא גן ציבורי.
גם בשכונות החדשות שנבנות בימים אלו בעיר שמות עמותות דתיות דריסת רגל ופונות בבקשות להקמת מוסדות בשכונה - מישיבות ועד בתי כנסת. לדברי, אילנה עמרמי-ירימי, חברת המועצה הדתית, עשר שנים קרקעות הציבור הולכות בעיקר לעמותות דתיות. "אולי אנחנו יותר מדי עסוקים בקריירה ובלימודים. הם עושים לנו בית ספר", היא אומרת.
ראש העירייה שמסרב להיפגש עם התושבים הודף את טענותיהם כי העובדה שהוא איש מפלגת ש"ס היא שמאפשרת את המצב בעיר. "אני כמעט משוכנע שאם היה ראש העיר חילוני כל הנושא לא היה עולה על דעתו של אף תושב", הוא אומר בתגובה להאשמות נגדו.
למרות ההתנגדות הרבה בעיר לא נראים בשטח מעשים. ועד הפעולה החילוני התכנס לישיבת חירום אך נראה כי חבריו מסתבכים בהצבעות ובניסוחים של מסמכי פעולה שהולכים ונראים פחות ופחות רלוונטיים. בינתיים, שוקלים רבים מתושבי העיר החילונים לעזוב את המקום ולהפסיק לממן מכספם את המוסדות שאין להם צורך בהם.

RSS

Translate

קדרות עין הוד-תמיד פתוח

קדרות תמיד פתוח

ein hod pottery always open נעמי וזאב ורוכבסקי קדרות עין הוד-תמיד פתוח קורס קדרות- (מגיל 13) לימוד טכניקות באובניים בחומר צביעה בגלזורות ושריפה בתנור גז סדנת שבת,חגים,ימי קיץ,ימי חול -עבודה בחומר לכל הגלאים-עבודת יד -התנסות באובניים מגיל 13 (45-60 דקות) לקבוצות -סדנת הדגמה-הסבר והדגמה באובניים והתנסות קצרה לכל משתתף (עד 25 איש, 40 דקות) -סדנה פעילה-הסבר והדגמה באובניים ועבודה לכל משתתף באובניים אישי. עד 20משתתפים, שעה וחצי פרטים- נעמי וזאב ורכובסקי. טל

0507757142

0506889820

zenobooks@yahoo.com

עין הוד -
איפה: נוסעים על כביש מס 1, יורדים במחלף עתלית, לכביש 721 בצומת כביש 4 פונים לכיוון זיכרון יעקב ומשם ממשיכים ועולים על כביש 7111 לעין הוד
כמה: הכניסה לכפר האומנים ללא תשלום

web trends

 

חברים

עין הוד בTWITTER

תמונות

  • הוסף תמונות
  • צפייה בכל

פורום

חכמים בלילה

נוצר על ידי ein hod ב- כותרת לדוגמה. תגובה אחרונה ein hod מאי 7 2011. 68 Replies

הפעם היה לנו מזלגם הפעולה המהירה של מכבי האש מנעה אסון גדולמאד יתכן שהשריפה הבאה לא תסתיים ככה.הבעיה שבין שריפה אחת לשניה עובר זמן והלקחים שנלמדו לא מיושמים.האם לא הגיע הזמן לטפל בענין באופן רצינידבר ראשון צריך להתחיל לנקות את הסבך בתוך הכפר…המשך

עין הוד בחירות 2011

נוצר על ידי לוח הכפר ב- כותרת לדוגמה. תגובה אחרונה לוח הכפר ינואר 21 2011. 26 Replies

שלום רב -לאחרונה יצא לי ללוות את החברים והתושבים שנפגעו בשריפה במסגרת הטיפול בענייני הבטוח והתביעות. מתוך מפגשים אלו, התחוור לי שלמרות ההתגייסות הכללית לעזרתם, רבים מהם חשים  בלבול, תסכול וחוסר אונים על כך שאין יד מכוונת  בהנהלת הכפר  ואין תשובות…המשך

העולם המושלם.... או אסירי ציון ... או הג'ורה ( جُورَة ) של גיורא

נוצר על ידי ein hod ב- כותרת לדוגמה. תגובה אחרונה לוח הכפר אוגוסט 18 2010. 23 Replies

האמת שאותה גדעון סלע חשף עוד יותר עצובה. 1. אמת עצובה 1: תכניות המיקום של הגן הוצגו ע"י נציגי המועצה, בחסות גורמים בוועדים ובהנהלת הכפר בפני אסיפה כללית שכהרגלה רצתה לגמור דברים מהר, בלי לשמוע, בלי ללמוד. בלי לעשות מה שעכשיו תושבי הוואדי התמימים כל…המשך

נושא הביוב

נוצר על ידי ein hod ב- ללא קטגוריה. תגובה אחרונה Nadav Bloch יולי 30 2010. 22 Replies

חברים יקרים וכפר אהובהאם ידעתם שבהלך החודש האחרון נעשות מדידות לאורך הואדי של עין הוד?כן, הואדי שלנו!כבר יש סימונים וסרטים, ואפילו יתדות שמטרתם לסמן את אופציות פתרון הביוב של עוספיה ודליית-אל-כרמלוכל הביוב יעבור אצלנו בואדי הנפלא ובעתיד ישנה את…המשך

© 2017   Created by ein hod.   Powered by

תוויות  |  דווח על בעיה  |  Terms of Service