הדף של ein hod

J’ai fait la connaissance de Shir Yamaguchi lors de son passage au Palais des thés à Tel Aviv. Elle était toute heureuse de trouver à Tel Aviv les objets nécessaires à la préparation de la cérémonie du thé japonaise, le Cha No Yu. Shir fascinée par la culture japonaise a vécu au Japon où elle a appris à conduire une cérémonie du thé dans les règles de l’art et où elle a rencontré Nobuya, son mari. Ils ont choisi de vivre à Ein Hod, un village d’artistes. Dans leur maison, une chambre destinée à la cérémonie du thé et une vue incroyable sur la Méditerranée. Ils ont dû reconstruire leur maison après un feu dans le Carmel. Heureusement cette fois-ci lors du grand incendie du Carmel de décembre dernier, ils n’ont pas été touchés.

Shir et Nabuya organisent des initiations à la culture japonaise. C’est très ludique. Kimonos, écriture japonaise, origami, musique. Nobuya joue du Steel-Pan, un instrument de percussion en métal originaire de Trinidad-et-Tobago qu’il a construit lui-même. Il sculpte l’acier et le bronze.

Nous avons beaucoup apprécié la cérémonie du thé. Le matcha était battu à point et les gestes de Shir très précis.

link

  Деревня художников Эйн-Ход приглашает туристов

  Живописная деревня художников Эйн-Ход, расположенная на склонах горы Кармель приглашает туристов. Эйн-Ход – единственная в Израиле и одна из немногих в мире деревня художников. В составе открытых экспозиций – картины, скульптуры, графика, керамика, украшения, текстиль, предметы ремесел, работы из стекла и предметы иудаики.

Деревня основана в 1950 гг. после того, как группа художников, возглавляемая признанным дадаистом Марселем Янко, решила превратить обычную деревню в место, где живописцы могут работать, организовывать студии и мастерские и получать образования и проводить выставки.

Как сообщается в пресс-релизе, поступившем в редакцию туристического портала Svali.ru, Эйн-Ход построена по уникальному плану и гармонично сочетается с природным окружением, кроме того, в ней сохранены архитектурные строения времен крестовых походов. Эйн-Ход сегодня - заповедник традиционной израильской природы, которая вносит огромный вклад в творчество и плодотворную работу художников.

Посетители смогут отдохнуть в ресторанах и кафе, любители пива могут посидеть в барах. Остановиться можно в мини-гостиницах. Для туристов организовано множество экскурсий.

 

Der ewige Jude

 

Ich wandre sonder Rast und Ruh,

Mein Weg führt keinem Ziele zu;

Fremd bin ich in jedwedem Land,

Und überall doch wohlbekannt.

Tief in dem Herzen klingt ein Wort,

Das treibt mich fort von Ort zu Ort;

Ich spräch′s nicht aus, nicht laut, nicht leis,

Sollt′ ewge Ruh auch sein der Preis.

Es wärmt mich nicht der Sonne Licht,

Des Abends Tau, er kühlt mich nicht;

Ein lauer Nebel hüllt mich ein

In ewig gleichen Dämmerschein.

Kein Mensch sich je zu mir gesellt,

Es lacht kein Blick mir in der Welt:

Kein Vogel singt auf meinem Pfad,

Ob meinem Haupte rauscht kein Blatt.

So zieh ich Tag und Nacht einher,

Das Herz so voll, die Welt so leer;

Ich habe alles schon gesehn,

Und darf doch nicht zur Ruhe gehn.

Vom Felsen stürzt der Wasserfall,

Fort schäumt der Fluß im tiefen Tal;

Er eilt so froh der ewgen Ruh,

Dem stillen Ozeane zu.

Der Adler schwingt sich durch die Luft,

Verschwebend in des Äthers Duft;

Hoch in den Wolken steht sein Haus,

Auf Alpenspitzen ruht er aus.

Der Delphin durch die Fluten schweift,

Wenn in die Bucht der Schiffer läuft;

Und nach dem Sturm im Sonnenschein

Schläft er auf Wellenspiegeln ein.

Die Wolken treiben hin und her,

Sie sind so matt, sie sind so schwer;

Da stürzen rauschend sie herab,

Der Schoß der Erde wird ihr Grab.

Der müde Wandrer dieser Welt,

Ein sicher Ziel ist ihm gestellt.

Was klagt er ob des Tages Not?

Vor Nacht noch holt ihn heim der Tod.

O Mensch, der du den Lauf vollbracht,

Und gehest ein zur kühlen Nacht,

Bet, eh du tust die Augen zu,

Für mich um eine Stunde Ruh!

Wilhelm Müller

(* 07.10.1794 , † 01.10.1827)

HEILIGES LAND BETRETENKatharina…

המשך

Maxine’s Fireweed Bistro is pleased to announce the grand opening of our new Solarium Dining Room. This dining room features natural light, a mural by artist Margret Hugi-Lewis, and a retractable roof for summer dining.

http://www.maxinesfireweedbistro.com

Did you ever eat at Maxine’s Bistro in Girdwood? It was kind of a staple there for about eight years and then it closed abruptly. I assumed things must not have worked out, but it turns that was only half the truth. Only the building wasn’t working out. The roof was leaking and there were other issues, so Maxine’s had to move out. Owner and chef Rob Lewis, who’s from Anchorage, couldn’t find another building in Girdwood so he moved everything, and almost all the staff, to Anchorage. His new place is in midtown, 302 W. Fireweed Lane, the name is also tweaked a bit. It’s now Maxine’s Fireweed Bistro. Lewis said he’s excited about competing in Anchorage, “with the big boys,” but he does miss Girdwood. “Food is my outlet,” Lewis said, “its in my blood, it’s the only thing I know how to do.”

On a recent visit he created the Surf and Turf for us. Lewis used a Sharpie to poke a whole through a sirloin steak, and inserted an asparagus inside. He grilled it medium rare, sliced it into five pieces and plated the meat on top of wasabi aioli, chive and chili oils, and then topped it with large dollops of crab salad. It was beautiful.

Lewis said Anchorage is a tough market with lots of competition. You can now include Maxine’s in that group.…

המשך

(מתרגם-גוגל)

We look forward to receiving volume Meetings with Marcel Iancu by Geo Serban, released on November 24 at Gaudeamus Book Fair. Ştiam că prietenul nostru, istoricul literar Geo Şerban, se zbate de multă vreme să publice acest volum. I knew our friend Geo Serban literary history, struggling for a long time to publish this volume. Apoi, subiectul volumului – marele artist Marcel Iancu – este incitant pentru mine, ca pictoriţă. Then, issue volume - great artist Marcel Janco - is exciting for me as an artist. Am primit în aceste zile volumul şi am fost pur şi simplu încîntată. I received these days the volume and I was simply delighted. Nu este vorba despre încă un volum despre Marcel Iancu, ci despre un album, tipărit în condiţii grafice excelente, despre perioada românească a activităţii artistu-lui, atît ca artist plastic, cît şi ca architect şi animator al vieţii culturale din Bucureşti în deceniul al doilea şi al treilea al secolului trecut. It's not another book about Marcel Janco, but an album, printed in excellent graphic conditions, about the Romanian period artistu's work, both as artist and as architect and promoter of cultural life in Bucharest during the decade of second and third of the last century.

Eram interesată de subiect întrucît l-am cunoscut personal pe Marcel Iancu, prieten din copilărie cu tatăl meu. I was interested in this subject because I personally knew Marcel Janco, a childhood friend of my father. În mai 1965, la puţin timp de la sosirea mea în Israel, ma primit şi mi-a dăruit albumul alcătuit de ML Mendelson (Editura Masada, 1963), cu dedicaţia „Porte bonheur pentru Liana Saxone în noua ei patrie“. In May 1965, shortly after my arrival in Israel, I received gave me the album consists of ML Mendelson (Masada…

המשך

; סרט מתוך אוסף סרטי משרד התיירות,הסרט עוסק בעידוד התיירות למדינת ישראל.
הסרט צולם באמצע שנות ה50 ויש בו צילומים נדירים בצבע ממקומות שונים במדינת ישראל

בשנת 1992 היא חזרה ארצה. הפעם כמשפחה, עם בן זוגה ושני ילדיה. הם התמקמו במושב עין הוד, שם נהגה מדי פעם לקיים מופעים בביתה. בשנת 1994 נרשמה התרגשות רבתית במושב האמנים, כשאחד ממפיקי חברת הסרטים "יוניברסל פיקצ’רס" התקשר אליה ושאל אם תהיה מעוניינת לטוס ללוס אנג’לס, על-מנת להקליט את השיר "הליכה לקיסריה" (אלי, אלי...), לסרטו של סטיבן שפילברג "רשימת שינדלר".

נתנאלה לא היססה לרגע, כמו שאומרות מילות השיר ותוך יומיים היא הוטסה להוליווד. שם, באולפן ענק, פגשה את המעבד ג’ון וויליאמס ובניצוחו ביצעה את שירם של חנה סנש ודוד זהבי אל מול מסך גדול. בפרמיירת הסרט שנערכה בתל אביב, זכתה להיפגש עם סטיבן שפילברג באופן אישי, ששיבח את ביצועה לשיר. באותה שנה הופיעה לצד דוד ד’אור במופע משירי אהוד מנור ובעקבות ההצלחה הקליטה את האלבום "לא דיברנו עוד על אהבה" ובו חידושים לשיריו של מנור, כולל ביצוע משותף לה ולמנור לשיר "עוד זמן", שהולחן על-ידי מתי כספי.…

המשך

[צילום: יואב איתיאל]
"אני קובע מראש מהי מסגרת ההכנסה השנתית שבה אני מעוניין לחיות, שמביאה בחשבון את עיסוקי ה'לא רווחיים' - כמו טיסה, גינון, גידול ילדים ונכדים, כתיבה, פיסול ועוד. המסגרת הזו קובעת את מספר הפרויקטים השנתיים שאנסה ליזום או שאסכים לבצע. היא מניחה שהשאיפה העסקית האידיאלית בעיני היא ליהנות בכל רגע מכל עשייה באשר היא, ולא לעבוד בפרך היום כדי ליהנות יום אחד. המודל שלי מקדש את יציבותה של רמת הרווח ולא מנסה למקסם אותה".
הדרך לביתו של דן חמיצר בעין הוד זרועה מהמורות, כיכרות חצי גמורות וכביש נטול אספלט. "זה מה שקורה כששריפה מתרחשת והכפר מקבל כסף לשיקום", הוא אומר בפותחו את השער. שני צעדים נוספים - והכאוס התחבורתי נשכח. חמיצר, בג'ינס נצחי ובסווטשירט, צועד דרך גן גדול של עצי פרי, חוצה את בית האבן היפהפה ומגיע ל"צריף", חדר עבודה מעץ המשקיף אל נוף כרמלי סבוך, זרוע מרבדי תורמוס כחולים.

לכתבה...