בני לוי חוזר הביתה

האמן הבינלאומי, בנימין לוי ,פותח תערוכה חדשה תחת השם "השיבה הביתה", המסמלת את שיבתו לארץ אחרי גלות של ארבעה עשורים מוצלחים של אמנות חוצת גבולות. את התערוכה תארח התכשיטנית הבינלאומית ואספנית האמנות, איה עזריאלנט, בסלון האמנות החדש שפתחה "המחסן של איה" שבמרכז G צמרת. זוהי התערוכה הראשונה של האמן מאז חזרתו ארצה.

התערוכה מכילה אוסף ציורי שמן, מים והדפסים ומבחר פסלי ברונזה שקיבלו חיים בהשראת הדמויות האתניות הססגוניות המזוהות עם האמן. לדברי איה עזריאלנט, אוצרת התערוכה: "כל יצירה מספרת סיפור שהמוטיבים בו שאובים מילדות רחוקה בכרם התימנים בתל אביב או דמויות תיאטרליות שחצו את חייו וחלומותיו".

עבודותיו של בנימין לוי מלאות דמיון והומור ושייכות לז'אנר של סמי-סוראליזם. הן משתרעות על פני נושאים מגוונים- ציורי הזוגות, הנשים, הגברים, המשפחות, בעלי החיים הנופים ועוד .הן מבוססות במידה רבה על זיכרונות ילדותו בכרם התימנים בתל אביב שם גדל עם הוריו ועם עשרת אחיו ואחיותיו, ועל המפגשים חוצי הגבולות, העמים והעדות שיצרו טיפוסים וחיבורים הזויים.

הציורים של לוי ספונטניים ולא מתוכננים, מתפתחים מתוך התת מודע. לפעמים הוא מתחיל לצייר גבר ולבסוף משתנה הדמות לאשה או להיפך. גורם ההפתעה ביצירותיו יוצר מצבים אבסורדים, כדוגמת איש לבוש בחליפה מוקפדת עם פפיון באמצע המדבר או אדם זוחל על תקרת ביתו.

הציורים של בני שאובים מתוך המציאות בשילוב עם הרבה דמיון: "לעיתים שואלים אותי מדוע אני מצייר ומפסל לעיתים נשים גדולות עם גברים קטנים. תשובתי היא שכנראה מפני שנשים בעיני חזקות מגברים".

פסליו של לוי מגלמים את הדמויות האתניות הססגוניות מתוך יצירותיו אשר קיבלו חיים בצורת פסלי ברונזה. חלק מן הפסלים מוצבים במימדי ענק במקומות שונים בעולם ובארץ, למשל בכניסה לכפר האמנים עין-הוד ובתיאטרון גבעתיים. את פסלו הנודע, "זוג בקופסת סרדינים" חנך שמעון פרס בכרמיאל במפעל צג של צביקה ימיני.

לדברי איה, "סגנונו של בני ייחודי ושונה מאוד מבני דורו האמנים המודרניים, אפשר אולי להגדירו כ"נאיבי" או "אתני", והוא לחלוטין נרטיבי: כל יצירה מספרת סיפור שהמוטיבים בו שאובים מילדות רחוקה בכרם התימנים בתל אביב או דמויות תיאטרליות שחצו את חייו וחלומותיו".

לאחר 46 שנה בחו"ל ועשרות שנים של הצלחה והכרה בינלאומית, שבו לארץ בנימין ואשתו חנה, מלחינה ויוצרת, וחיים בביתם שבכפר האמנים עין-הוד. התערוכה "השיבה הביתה" מסמלת את חזרתו של אמן לביתו ולזיכרונות ילדותו שכה ספוגים ביצירותיו. אכן, כפי שבנימין מצטט את טשרניחובסקי: "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" ולשמחתי הרבה שבתי אליה".

בנימין לוי, צייר ופסל, החל את דרכו בכרם התימנים שבתל-אביב, שם גדל עם הוריו -אם ספרדייה ילידת הארץ ואב תימני שעלה מתימן ברגל בשנת 1906-ועשרת אחיו ואחיותיו. העדות והתרבויות במשפחתו ובשכונה בה גדל בכרם התימנים השפיעו רבות על יצירותיו של בנימין. כבר בנעוריו התגלה כשרון הציור שלו על-ידי מורתו לציור, תמר ליכט במוסד הילדים של משה טוקאייר שבפרדס חנה, אליו הועבר בגיל 9 בגלל קשיי הלמידה שהתגלו אצלו. לבנימין היו כ-120 תערוכות יחיד במוזאונים וגלריות ברחבי העולם ועבודותיו מצויות באוספים חשובים רבים, ביניהם: מוזאון תל-אביב, מוזאון הירשהורן בוושינגטון, מוזאון הסטדליק שבאמסטרדם, המוזאון היהודי בניו-יורק, מוזאון ניו-אורלינס, מוזאון המטרופוליטן של בואנוס איירס ורבים אחרים.

שני ספרים מתוך סדרה שיוצאת על עבודותיו- יצאו לאור: Erotica ו- Works on Paper‪.

איה עזריאלנט, כמו לוי, קבעה את מושבה בארץ לאחר שלושה עשורים של יצירה והצלחה בחו"ל. למעלה משלושים שנה, במהלך חייה בניו יורק, ובמסעותיה הרבים בעולם, המשיכה איה לטפח אמנים, לחבור אליהם ולרכוש מיצירותיהם. על בני לוי היא אומרת: "את בנימין לוי, המכונה בפני החברים "בני" אני מכירה, מעריכה וכמובן אוספת כבר כשלושים שנה. קשה שלא להישבות בקסם המיוחד ובחוש ההומור הנשקף מעבודותיו. אני מאוד גאה ונרגשת לארחו עם עשרות עבודות, ציורים ופסלים ב"מחסן של איה" כיריית פתיחה של המקום הייחודי הזה, סלון אמנות המציג אוסף אקלקטי של עבודות אמנות אותם אספתי בניו יורק במשך שלושים שנה".

פתיחה: יום ד'- 29.2.12, 19:00 נעילה: 15.3.12

סלון האמנות "המחסן של איה", מרכז G צמרת, ניסים אלוני 10 תל אביב

בחסות לוטן תדמיות

לכתבה...